בין אם אתם שכירים או עצמאיים, מנהלים בכירים או עובדים זוטרים בתחילת הדרך, סביר להניח שהשאלה הזו עלתה גם במוחכם לפחות פעם אחת בחיים. אנחנו שומעים לא פעם על מאבקי עובדים, כדוגמת המאבקים שהתנהלו בחברות הסלולר השונות, ועל ההישגים הנאים של הוועדים הללו. האם אפשר היה להשיג תוצאות דומות גם בלי הוועדים האלה? והאם הם באמת חייבים להתקיים?

התשובה תלויה, ככל הנראה, באינטרסים שלכם. ועדי עובדים הצליחו לייצר עד היום לא מעט מהפכות. כולם התחילו עם חששות וכאבי בטן, עם לילות בלי שינה ועם שורה של עובדים מתנדנדים שרוצים לייצר שינוי אבל ממש חוששים לאבד את משרתם. עם הנהלה לוחצת ועם התנגדויות מלמעלה, זה לא באמת מפתיע. הקרבות הללו התרחשו כאן לא פעם בחברות כמו פלאפון או סלקום למשל, אבל הם ממשיכים להתקיים וצריכים להמשיך להתקיים. לא רק משום שזו הדרך לשפר את תנאי העסקתם של העובדים, אלה שבלעדיהם העסק כולו פשוט היה קורס. הקרבות חשובים משום שאלה אלה שמוכיחים לנו שיש לנו עוד הרבה מה לשנות, ואת כל היכולת לעשות את זה. בחלק מהארגונים הללו עובדים רבים המשיכו ויצרו שינויים קטנים אבל משמעותיים לא פחות, משיפור הנגישות לבעלי מוגבלויות ועד לסיוע לעובדי ניקיון שהיו עובדי קבלן עם תנאי העסקה ירודים.

סביר להניח שאף אחד מעליכם לא ממש יתלהב כשתפעלו, תביעו התנגדות או תעודדו את החברים שלכם לפעול. מצד שני, אתם לא צריכים שיחבבו אתכם, אתם צריכים שיקשיבו לכם ויקבלו את העמדה והצורך שלכם. בלי עובדים היו לנו משרדים ריקים עם מחשבים שלא ממש עובדים וריהוט שמעלה אבק. הארגון זקוק לכם, מותר לכם להגיד לו מה אתם צריכים לקבל ממנו בחזרה.

עוד חומרי קריאה רלוונטיים:

סכסוך עובדים בסלקום – כתבה על מיה יניב

ההישג של מיה יניב בתחום עובדי הניקיון

מיה יניב על התארגנות העובדים

מיה יניב בטור על הנגישות בסלקום

כתבה על ההסכם ועל מיה יניב

מי זו מיה יניב – לינקדאין